המשקל הסגולי של יריעות ביטומניות: משקל 1 מ״ק, צפיפות וטבלה

יריעה ביטומנית היא חומר גלילי לקירוי ולאיטום. בדרך כלל מייצרים אותה על בסיס קרטון קירוי המוספג בביטומן נפט, ולאחר מכן מצופה בתרכובת ביטומנית ובגרגירי הגנה.

ייעודה העיקרי הוא איטום. משתמשים בה בקירוי, ביסודות, במרתפים ובמבנים אחרים שבהם צריך להגן על התשתית מפני לחות.

יתרונותיה העיקריים הם:

• משקל נמוך של הגליל;
• התקנה פשוטה;
• מחיר נגיש;
• אפשרות ליישום על משטחים בצורות שונות.

לצד זאת יש לחומר מגבלות: הוא דליק, נפגע בקלות יחסית מפגיעה מכנית ואינו מיועד לעמוד בלחץ מים קבוע בעת הצפה.

טבלת המשקל הסגולי של יריעות ביטומניות

בחומרים גליליים משתמשים בפועל לרוב במסת 1 מ״ר או במסת הגליל. משקל 1 מ״ק הוא ערך מחושב התלוי בדרגה, בעובי, בבסיס, בכמות הביטומן ובסוג הגרגירים.

הערך 600 ק״ג/מ״ק, המופיע לעיתים במקורות עזר, אינו עולה בקנה אחד עם הטווח 1.6–1.9 גרם/סמ״ק. אם הצפיפות היא 1.6–1.9 גרם/סמ״ק, משקלו של 1 מ״ק הוא 1600–1900 ק״ג, מפני ש־1 גרם/סמ״ק שווה ל־1000 ק״ג/מ״ק.

כיצד מחשבים את המשקל הסגולי

משקל סגולי הוא היחס בין משקל החומר לנפחו. הוא מחושב לפי הנוסחה:

γ = ρ × g

כאשר:

• γ — המשקל הסגולי;
• ρ — צפיפות החומר;
• g — תאוצת הכובד, כ־9.81 מ׳/שנ׳².

התוצאה מבוטאת בניוטון/מ״ק. אם צפיפות היריעה היא 1600–1900 ק״ג/מ״ק, משקלה הסגולי יהיה כ־15.7–18.6 קילו־ניוטון/מ״ק.

צפיפות היריעות הביטומניות

הצפיפות תלויה בהרכב ובדרגת החומר. היא מושפעת מן הבסיס, מכמות הביטומן, מעובי היריעה ומסוג גרגירי ההגנה.

בחישובי קירוי מעשיים, העומס ליחידת שטח חשוב בדרך כלל יותר מן הצפיפות הנפחית. לכן בתכנון עדיף לקחת את מסת הגליל המסוים מתעודת היצרן ולחלק אותה בשטח הגליל.

סיכום

אפשר להעריך את משקלו המחושב של 1 מ״ק יריעה ביטומנית ב־1600–1900 ק״ג. עם זאת, בעבודות קירוי מדויק יותר לחשב לפי מסת 1 מ״ר או לפי מסת גליל מן הדרגה המסוימת.