המשקל הסגולי של אבן גיר ומאפייניה העיקריים
אבן גיר היא סלע קרבונטי המורכב מקלציט ומזיהומים. תכולת הזיהומים אינה עולה בדרך כלל על 5%, ובהם דולומיט, חלקיקי חול וחרסית וחומרים ממקור אורגני. בעבר שימשה אבן גיר בהיקף רחב לפיסול ולתבליטים ולהקמת מבנים ומבצרים.
בטבע קיימים סוגים רבים של אבן גיר. הקריטריון העיקרי לסיווג הוא המקום והגורמים שהשפיעו על היווצרותה. בהתאם לכך היא מתחלקת לשלוש קבוצות: אורגנוגנית, כימוגנית וקלסטית. הקבוצה האורגנוגנית היא הנפוצה ביותר בשימוש ובה נכללים גיר כתיבה ואבן כורכר.
התכונות הפיזיקליות־כימיות העיקריות של אבן גיר
לאבן גיר סוגים רבים ולכן תכונותיהם עשויות להיות שונות במידה ניכרת. הנתונים העיקריים מוצגים בטבלה.
| פרמטר | ערך | יחידת מידה |
| משקל סגולי של אבן גיר | 2.6–2.8 | גרם/סמ³ |
| משקל נפחי של אבן גיר | 1.65–2.75 | גרם/סמ³ |
| נקבוביות | 0.3–32 | % |
| מקדם קשיות | 110–180 | |
| מקדם מוליכות חום | 0.25–2.8 | קק״ל/מ׳ |
| חוזק לחיצה | 10–3000 | ק״ג/סמ² |
| מקדם התרככות | 0.4–1 | |
| עמידות לשינויי טמפרטורה | 0.2–1 |
אפשר להסביר כמה מן ההבדלים הגדולים במדידות. המשקל הנפחי הנמוך ביותר, 1.65 גרם/סמ³, אופייני לסוגים אואוליטיים. אבן גיר דקת גרגר ונקבובית פחות שונה מאבן כורכר, שנקבוביותה עשויה להגיע ל־32%. אחד הנתונים החשובים ביותר הוא חוזק הלחיצה של חומר יבש: הוא נע מ־10–60 ק״ג/סמ² באבן כורכר ועד 2500–3000 ק״ג/סמ² באבן גיר דקת גרגר. ברוב המקרים הוא 250–600 ק״ג/סמ².
אבן גיר משמשת בענפי תעשייה רבים: לייצור זכוכית, נייר וסוכר, במטלורגיה ובתעשייה הכימית. השימוש הנרחב ביותר הוא בבנייה, כאבן מנוסרת, בלוקים גדולים, אבן גרוסה לבטון, פיגמנט לצביעה וחומר גלם לסיד ולתערובת מלט.
שאלות נפוצות
מהו המשקל הסגולי של אבן גיר?
המשקל הסגולי נמצא בדרך כלל בטווח 2.6–2.8 גרם/סמ״ק. המשקל הנפחי עשוי להיות נמוך יותר ותלוי מאוד בנקבוביות, בסוג הסלע ובמרבץ.
מדוע המשקל הנפחי שונה מן המשקל הסגולי?
המשקל הסגולי מתייחס למסה המינרלית הצפופה, ואילו המשקל הנפחי כולל נקבוביות, סדקים ואת מבנה האבן. לכן אבן כורכר נקבובית קלה מאבן גיר צפופה ודקת גרגר.
היכן משתמשים באבן גיר?
אבן גיר משמשת בבנייה, בייצור אבן גרוסה, סיד, מלט, זכוכית, נייר וסוכר וכן במטלורגיה ובתעשייה הכימית.